ההפנמה - אליה וקוץ בה
אמרו לי אתם כמה פעמים בקשתם מהילדים התלמידים החברים הפנימו הפנימו הפנימו? וכמה פעמים חזרתי אני ואמרתי לכם: לא די להבין בראש יש להפנים.והיום אני מודה ואומרת יקיריי ההפנמה - אליה וקוץ בה. כי אלמלא הפנמתי בדבקות וביסודיות כזאת היה לי הרבה יותר קל לשחרר. למשל: כילדה הפנמתי את המשפט שנאמר לי חזור והאמר במשך שנים רבות: צריך לסיים את כל מה שבצלחת. חשבי וזכרי את כל הילדים הרעבים בהודו ובאפריקה. והאם חשבתם לעצמכם עד כמה רדף והשמין אותי משפט זה ולא משנה כמה נסיתי לשחרר? הוא כל כך הופנם שחתם לו קבע ולא הועילו כל בקשותיי ומענותיי שיעזוב, והוא בשלו. היום השבח לאל נעתר לבקשתי לא מטריד אותי והלך. ועדין עדין כאשר אני משאירה בצלחת בכל זאת עולה התמונה המצמררת של הילדים הכחושים מזי הרעב, ובכל זאת הגעתי למקום שאני שלמה עם עצמי. אולם שנים על גבי שנים הפנים את עצמו ואני הייתי זאת שהענקתי לו את האכסניה בביתי והוא פשוט התעקש להשאר ולא ללכת - מי? המשפט המופנם. או למשל האמירה: שום דבר לא הולך בקלות. עליך לעבוד מאד קשה אם את רוצה להצליח. גם אמירה זו הפנמתי במסירות ובלהט כמו כל דבר שאני עושה. וכאשר דברים זרמו לי בקלות הייתי אומרת לעצמי: זה בטח רדוד, שטחי, והייתי מבטלת מוחקת ועובדת קשה קשה ומסתבכת בכל העבודה המכבידה והמיותרת. ועוד ועוד אינספור משפטים מוחצים מעין אלה שהופנמו ושהיום אני מנסה להרפות מהם ולהעזיב מתוכי. לכן המסקנה שלי היום היא כפולה: לפני שאנחנו מפנימים את מה שמציעים לנו- לחזור ולבדוק כמה פעמים,האם המשפט אכן ראוי להפנמה? כי השחרור ממנו אינו קל, וגם כאשר כבר החלטנו להפנים הייתי מציעה לאמר לו: נכון לעכשיו אני מפנימה אותך. אך זה לא חייב להיות לנצח. וכאשר אבקש אותך לעזוב, עשה זאת קל ומהר ואל תתעקש להשאר. זכור משפט מופנם יקר שלי: כי לכל זמן ועת לכל חפץ. היום מתאים לי להפנים אותך, אך מחר אולי תתבקש לעזוב. שום דבר אינו קבוע ובטוח, ואם אמרו פעם שהמוות הוא בטוח, גם היום אני לא בטוחה בזאת. ולפני שאתם מפנימים את מה שכתבתי - חישבו על כך יותר מפעם אחת לפני שאתם מחליטים לאמץ מחשבה זו. וצביקה היה מוסיף גם: חה חה חה. אוהבת אתכם. נעמי
אמרו לי אתם כמה פעמים בקשתם מהילדים התלמידים החברים הפנימו הפנימו הפנימו? וכמה פעמים חזרתי אני ואמרתי לכם: לא די להבין בראש יש להפנים.והיום אני מודה ואומרת יקיריי ההפנמה - אליה וקוץ בה. כי אלמלא הפנמתי בדבקות וביסודיות כזאת היה לי הרבה יותר קל לשחרר. למשל: כילדה הפנמתי את המשפט שנאמר לי חזור והאמר במשך שנים רבות: צריך לסיים את כל מה שבצלחת. חשבי וזכרי את כל הילדים הרעבים בהודו ובאפריקה. והאם חשבתם לעצמכם עד כמה רדף והשמין אותי משפט זה ולא משנה כמה נסיתי לשחרר? הוא כל כך הופנם שחתם לו קבע ולא הועילו כל בקשותיי ומענותיי שיעזוב, והוא בשלו. היום השבח לאל נעתר לבקשתי לא מטריד אותי והלך. ועדין עדין כאשר אני משאירה בצלחת בכל זאת עולה התמונה המצמררת של הילדים הכחושים מזי הרעב, ובכל זאת הגעתי למקום שאני שלמה עם עצמי. אולם שנים על גבי שנים הפנים את עצמו ואני הייתי זאת שהענקתי לו את האכסניה בביתי והוא פשוט התעקש להשאר ולא ללכת - מי? המשפט המופנם. או למשל האמירה: שום דבר לא הולך בקלות. עליך לעבוד מאד קשה אם את רוצה להצליח. גם אמירה זו הפנמתי במסירות ובלהט כמו כל דבר שאני עושה. וכאשר דברים זרמו לי בקלות הייתי אומרת לעצמי: זה בטח רדוד, שטחי, והייתי מבטלת מוחקת ועובדת קשה קשה ומסתבכת בכל העבודה המכבידה והמיותרת. ועוד ועוד אינספור משפטים מוחצים מעין אלה שהופנמו ושהיום אני מנסה להרפות מהם ולהעזיב מתוכי. לכן המסקנה שלי היום היא כפולה: לפני שאנחנו מפנימים את מה שמציעים לנו- לחזור ולבדוק כמה פעמים,האם המשפט אכן ראוי להפנמה? כי השחרור ממנו אינו קל, וגם כאשר כבר החלטנו להפנים הייתי מציעה לאמר לו: נכון לעכשיו אני מפנימה אותך. אך זה לא חייב להיות לנצח. וכאשר אבקש אותך לעזוב, עשה זאת קל ומהר ואל תתעקש להשאר. זכור משפט מופנם יקר שלי: כי לכל זמן ועת לכל חפץ. היום מתאים לי להפנים אותך, אך מחר אולי תתבקש לעזוב. שום דבר אינו קבוע ובטוח, ואם אמרו פעם שהמוות הוא בטוח, גם היום אני לא בטוחה בזאת. ולפני שאתם מפנימים את מה שכתבתי - חישבו על כך יותר מפעם אחת לפני שאתם מחליטים לאמץ מחשבה זו. וצביקה היה מוסיף גם: חה חה חה. אוהבת אתכם. נעמי